Event main image

כריסטיאן בולטנסקי: ימי חיים

כריסטיאן בולטנסקי / מוזיאון ישראל, ירושלים

  • תערוכות, אמנות חזותית

מוזיאון ישראל, ירושלים מתכבד לפתוח תערוכה רטרוספקטיבית לאמן הצרפתי כריסטיאן בולטנסקי, מן האמנים המוערכים והחשובים בזירת האמנות העכשווית. משנות ה-70 ועד היום, יצירתו עוסקת במנגנון ההנצחה ובוחנת את הזיכרון דרך חפצים ותצלומים שהאדם מותיר אחריו. בעבודתו האמנותית הוא בוחן טקסי זיכרון ושרידים מחברות ותרבויות שונות ומשלב אותם עם זיכרונותיו שלו, וכך מציב לפני הצופים מראה להתבונן בה ושאלות אוניברסליות להגות בהן: האם ואיך אפשר לזכור? כיצד משפיע עולם הדימויים על מלאכת ההנצחה או אולי הוא מחבל בה?

מוזיאון ישראל, ירושלים גאה להציג תערוכה רחבת יריעה המזמנת חוויה חזותית ורגשית עמוקה, שראשיתה אפלה וסופה אור וגאולה. כריסטיאן בולטנסקי, מן האמנים החשובים הפועלים היום בעולם, חוזר למוזיאון ישראל, ומציג את עבודתו משלושים השנים האחרונות. התערוכה בנויה כמסלול, בו המבקרים עוברים בין יצירות רבות ומסעירות: בכניסה לתערוכה מוצב שעון עצר דיגיטאלי שסופר ללא הפסק את השניות מרגע הולדתו של האמן, הקרנת וידאו עצומה בשם "נשמות קטנות" ובה מופיעים 300 פעמוני רוח יפניים שהוצבו על רקע נופי ים המלח ערוכים לפי מפת הכוכבים בליל הולדתו של האמן, צילומי עיניים מודפסים על וילונות רפאים, ועד להר מוזהב בגובה 5 מטרים המצופה כולו שמיכות מילוט מנצנצות.

כריסטיאן בולטנסקי נולד בפריז ימים ספורים לאחר שחרור העיר מהכיבוש הנאצי ב-1944 לאב יהודי ולאם קתולית. ילדותו במחיצת האנשים ששרדו אחרי המלחמה וזיכרון אלה שאינם דרך סיפורים ותצלומים עומדים ביסוד עבודתו פורצת הדרך, שעניינה "השאלות הגדולות": האם ואיך אפשר לזכור? מה יישאר מאתנו אחרי לכתנו? — את כל אלה הוא מתרגם למיצבים מורכבים ונוגעים ללב באמצעות שימוש מהפנט בתצלומי שחור–לבן מאלבומי משפחה של אלמונים, תמונות מחזור ותצלומי עיתון. המסע הרטרוספקטיבי המוצע למבקרים מתחיל ביצירות מוקדמות ומכוננות ומסתיים בעבודות חדשות שנוצרו במיוחד לתערוכה.

בתערוכה מוצגות יצירות איקוניות של בולטנסקי שבלטו בתערוכות שלו ברחבי העולם (בביאנלה בוונציה, מונומנטה בפריז, בחודש האחרון נפתחה תערוכת ענק שלו בשנחאי ובשנה הבאה מוזיאון פומפידו יציג רטרוספקטיבה מקיפה מעבודתו) ובהן עבודות וידאו גדולות, סאונד, מיצבים מונומנטאליים ויצירות אינטראקטיביות.

בין היצירות שיצר במיוחד עבור התערוכה במוזיאון ישראל העבודה "מנויי טלפון". המיצב "מנויי הטלפון" הוא ספריה גדולה של ספרי טלפונים משנות ה-60 ועד היום בישראל. הספרים נאספו מהציבור בארץ במשך כמעט שנה במבצע גדול שכלל התגייסות של כלי התקשורת. המבקרים מוזמנים להוציא את הספרים, לעלעל בהם לחפש את שמותיהם או את שמות משפחה וחברים. היצירה מחברת בין תושבי ישראל בעבר ובהווה. 

ב-1999, לקראת סוף המילניום, רצה בולטנסקי ליצור עבודה ובה שמות כל בני-האדם החיים על פני כדור הארץ. העבודה נידונה כמובן לכישלון, שכן בכל רגע נתון אנשים מתים ותינוקות חדשים מגיחים אל אוויר העולם. במקומה הוא יצר את ספריית ספרי הטלפונים ובה כ-3,000 ספרים מכל העולם. 

"מנויי הטלפון" המוצגת כאן היא גרסה חדשה ומקומית של העבודה. ספר הטלפונים שבעבר היה בכל בית בישראל כמעט נעלם מחיינו, עם כניסת האינטרנט והטלפונים הניידים. הספרייה היא על כן מעין ארכיון – עדות למי שחי כאן, עבר דירה, התחתן או התגרש, וביטוי לקהילות השונות בארץ: המגזר החרדי, הקיבוצים וכו'. העבודה שתוצג במוזיאון ישראל מכילה את פרטיהם של מיליוני ישראלים שחלקם אינם בין החיים.

בתערוכה תוצב אחת העבודות הידועות ביותר של בולטנסקי מהשנים האחרונות, "ארכיון הלב": בשנת 2008 ייסד האמן ארכיון של פעימות לב: בכל מקום שהוא מציג הוא מקים חדר הקלטה שכל מבקר ומבקרת מוזמנים להקליט בו את פעימות ליבם. כל ההקלטות של כל הלבבות מועברות ונשמרות בארכיון הלב באי טשימה שביפן. עד כה הצטברו בו מאות אלפי הקלטות. גם אתם מוזמנים להקליט את פעימות ליבכם בחדר שנבנה ביציאה מן התערוכה ולשמר כך תיעוד אישי שלכם, מן הרגע שהייתם כאן.

בולטנסקי מבחין בין "הזיכרונות הקטנים" האישיים ובין "הזיכרון הגדול" של דמויות ומהלכים חשובים המתואר בספרי ההיסטוריה. ברצונו לשמר את זיכרון חייו של כל מי שחי ונשם, חלם, פחד ואהב בעולם הזה.

בסיום התערוכה מוצבת  העבודה "מסתורין": בקצה העולם המיושב, בפטנגוניה שבארגנטינה, הציב בולטנסקי צינורות דמויי קרנות בגובה 3 מטרים. כשרוחות חזקות נושבות באזור, מפיקות הקרנות קולות מסתוריים הדומים לקולות הלווייתנים הרבים ששוחים בקרבת החוף בסתיו. הווידאו שצולם במצלמה נייחת מזריחה עד שקיעה, משקף גם זמן אחר, איטי ובראשיתי. 

בעשור האחרון קיבלה עבודתו של בולטנסקי תפנית בעקבות התעניינותו במיתולוגיות - סיפורי היסוד של תרבויות, המתארים את בריאת העולם ומבארים את הכוחות הפועלים בו, מעניקים לו משמעות וקושרים אותנו אל אבותינו. בפטגוניה רואים בלווייתנים יצורים חכמים וקדמונים שאוצרים ידע מראשית ימי העולם. כששואלים שם שאלה שהתשובה עליה אינה ידועה, נהוג לומר לשואל: "לך תשאל את הלווייתנים". בולטנסקי מוצא באמצעותם את מקומו בעולם: "אני מקווה שגם הרבה אחרי זמני, כשאף אחד כבר לא יזכור אותי, יישאר עדיין הסיפור על האיש המשוגע  שניסה לדבר עם הלווייתנים".

רן ליאור
טלפון: 02-677-1323
אימייל: ranli@imj.org.il

כריסטיאן בולטנסקי: ימי חיים

  • מאי 31
מוזיאון ישראל